אבנעזר הווארד עיתונאי וכלכלן לונדוני מפורסם, מוציא לאור ספר בשנת 1898 בשם:
Tomorrow : A Peaceful Path To Real Reform
אך בהוצאה שלו בשנת 1902 שונתה לכותרת של "ערי הגנים של מחר".
בספר, הווארד, טוען שבתכנון עירוני קיימים שני מגנטים, עיר וכפר, ומציע מגנט שלישי
שזה בעצם לבנות ישות עירונית חדשה "עיר גנים" שתבנה מנקודת מבט סוציאלית במקום
הקפיטליזם והמעמדות הקיימים באנגליה, מעין קואופרטיב שיתופי (הקרקע שייכת לכולם,
ואפשר לשפר את החיים והכלכלה של כולם), המשלב את היתרונות של העיר עם יתרונות
הכפר.
בספר הוא מפרט את יתרונות וחסרונות העיר והכפר כל אחד לחוד, ומדבר על מה שיהיה
בעיר גנים, מציע גם סכימה מאוד כלכלית.
על פי הווארד:
עיר גנים היא עיר שמתוכננת לחיים בריאים יותר ולתעשייה
מוקפת בחגורת ישובים כפריים, הגודל האופטימאלי : 32000 נפשות
גודלה המינימאלי מאפשר חיי חברה מליאים והכול נמצא בחזקת הכלל או בחזקת קרן לטובת
הקהילה, אחרי שמתמלאות הערים, אז מתחילים להעביר את האנשים לעיר הגדולה שבמרכז.
חסרונות העיר: זיהום אוויר, ניתוק מהטבע, ניגודים חברתיים גדולים מדי.
יתרונות העיר: תשלום גבוה לעובדים עבור עבודתם, ריכוז של פונקציות
ציבוריות-תרבותיות לטובת הכלל, פאר של בניינים,רחובות וכיכרות.
חסרונות הכפר: תשלומי עבודה נמוכים, מחסור בחיים חברתיים, ציבוריים ותרבותיים
מפותחים ומלאים.
יתרונות הכפר: קרבה לטבע, אורח חיים בריא יותר.
הווארד מציע לבנות 6 ערים, בכל אחת 32000 נפשות, במרכזן עיר גדולה יותר (למשל
לונדון) בת 58000 נפשות ומעלה.
הוא מציע להשאיר בעיר 2000-2500 חקלאיים, אך לשמור שהעיר תהיה תעשייתית, כאשר הן
בנויות בסביבה חקלאית, כאשר כל עיר צריכה להיות אוטונומית.
מציע לעיר 2400 דונם, 1/6 מהשטח בנוי והשאר שטחים עירוניים וחקלאיים, התכנון הוא
תכנון רדיאלי, מגורים בטבעות כשמסביב שטחים חקלאיים.
במרכז העיר גן גדול ומסביבו פונקציות ציבוריות כגון עירייה, תיאטרון, בית-חולים וכו'. אחר כך פארק ציבורי גדול ומרכזי, אחריו באים המגורים. בסוף שטח הפארק ארמון זכוכית גדול שבתוכו גן טרופי ומסחר. אחרי המגורים באה שדרה ראשית ובה גן שבתוכו מוצבים מוסדות חינוך.
לאחר מכן, שוב מגורים, ושוב שדרה ואיזור ירוק, ואז מתחם תעשייה קלה, ואחריה אזור תעשיה כבדה ובסוף פסי רכבת שמאפשרים להביא את תושבי עיר הגנים למפעלים מחוץ לעיר. ובזה יש שש שדרות שמתחילות במרכז העיר.
העיר צריכה לאפשר תנועת הולכי רגל, לכן קוטר העיגול לא יעלה על קילומטר אחד. ערי הגנים מתקשרות האחת עם השנייה ועם העיר הגדולה שבמרכז.
- הרווח מעלית מחירי הקרקע יחולק שווה בשווה בין כולם.
- מגורים של עניים ועשירים ביחד תיצור סביבה הטרוגנית יותר בריאה – רעיון שלא התממש.
- קנברה, בירת אוסטרליה היא עיר הגנים הגדולה ביותר בעולם, תוכננה על ידי גריפין.
- תל אביב גם תוכננה לפי רעיון עיר הגנים על ידי ממשיכיו של הווארד.
Letchworth 1903-1912
עיר הגנים הראשונה בעולם, תומכיו של הווארד קונים אדמה ובונים עליה עיר גנים, המתכננים הם ריימונד אונווין ובארי פארקר .
היא נבנית על שטח 1800 דונם, כשהיחס בין בנוי לפנוי הוא 1:2 ולא 1:6 לפי אבנעזר, במרכז העיר חלק מסחרי וסביבו פונקציות ציבוריות. מסביב לעיר כפרים חקלאיים המשרתים את העיר, הסכמה אינה הסכמה הרדיאלית האידיאלית של הווארד, כי השטח ותנאיו לא מאפשרים את זה במיוחד בגלל פסי הרכבת שעוברים באמצע העיר ולא בהיקף, וגם בגלל הטופוגרפיה שבמקום וכאשר יש רק 3 צירים רדיאליים ולא 6 צירי.
המרכז של העיר אינו מוצלח ומפוזר כאשר בינוי המגורים בוצע בצורה רדיאלית והתעשייה לא במרכז / היקף אלא בחלק הצפון מזרחי של פסי הרכבת, במרכז העירייה, בתי חולים, תיאטרון...
הרבה שטחים פתוחים נמצאים בתוכה ומסביב לה. לעיר היו הרבה חסרונות אך עיקרן הוא זה שאחד העקרונות של הווארד לא התממש וזה הנושא החברתי, אין שוויוניות בגודל ובחלוקת מגרשי הבתים (מעמדות).
העיר התאכלסה באיטיות ; בשנת 1908 היו בה 5000 תושבים ואף פעם היא לא הגיעה למצב של 32000 תושבים.
אנשים לא הסכימו לעבור מלונדון הגדולה וההנאות שבה, רוב התושבים של העיר היו בעלי מקצועות חופשיים, כגון: רופאים, עורכי דין, מהנדסים, ארכיטקטים ואמנים.
סוגי הבניינים שנבנו בעיר הי ובהשפעתו של וויליאם מוריס שהיה הוגה דעות, איש ציבור, אוטופיסט ואחד מראשי "תנועת האמנות והאומנות".
האב טיפוס של עיר הגנים תפס בעולם ועשה הדים שהגיעו לרוסיה במזרח וארה"ב במערב כאשר בעיקר היו בצרפת וגרמניה.
עיר הגנים (הסכמה של הווארד) שונתה והותאמה (לטוב ולרע) למדינות העולם .
המפורסמים ביניהן :
· קנברה – אוסטרליה
· המפסטד – לונדון
· דרזדן – גרמניה
· תל אביב – ישראל
· חיפה – ישראל
