רגיונליזם ביקורתי

רגיונליזם ביקורתי

הרגיונליזם הביקורתי הינה גישה פוסט מודרניסטית ליישום ועידון של גישות עיצוביות אוניברסאליות- אמנם במאמר מתוך modern architecture- a critical history, Kenneth Frampton הדוגמאות והעמדות תאמו לרוח המודרניזם, אך הכוונה תואמת להפנמת כל גישה חיצונית עם רוח המקום הספציפי. 

הגישה הזאת מפשרת בין הרצון המובן לקחת חלק במגמות עדכניות המתרחשות בעולם, אך לא במחיר של ויתור על יחודיות מקומית שפעמים רבות לא נלקחת בחשבון ביישום ה-'טרנד העולמי'.  

המודרניזם, לדוגמא, צומצם ושונה בתרגומו לארצות שונות- בהגיעו לאמריקה נחשב כ'סגנון' המותיר מאחוריו את המטען ההומני הנרחב של מפתחיו, וכזאת היא דרכם של רעיונות- הם מופשטים ככל שהם מתפשטים, עקרונות בודדים נותרים לייצג את התורה כולה ובקלות הם לא מובנים כהלכה.

לפיכך היישום של המקומיות בשילוב עם הגישה השונה מחזיר לה את את העובי שהיה חסר לה.

דוגמא מן המאמר הוא מריו בוטה Botta שמושפע מהטיפולוגיה הסביבתית המקומית, כך שבית בריוה סאן ויטלה (Riva san Vitale 1972-3) מושפע מבנייה מסורתית במגדלים קטנים הנקראים "רוקולי" (Rocoli) באופן שהם משתלבים בתפיסה הסביבתית יותר בקלות מאשר אלמנט זר ומנוכר לתנאים המקומיים.

עוד דוגמאות חיוביות שכאלו הם הארי וולף הפועל בקלריפוניה ובונה בהתייחסות מיוחדת לאור השמש, טדאו אנדו ביפן, המחזיר לבית היפני המודרני את המאפיינים המסורתיים והמקורבים לטבע, מאפיין אשר אבד בתוך הצפיפות העירונית העכשווית.

הראיה הביקורתית מאוד קריטית לתכנון בהרבה מקרים שאינם מותאמים מבחינה אקלימית למקומות אחרים, חוסר התאמה למבניות חברתית והיסטורית קיימת.

ההתאמה הינה חיונית בעידן גלובלי של העברת מידע המצריך התייחסות מקומית מעמיקה בטרם העתקתו ללא הבנה מלאה.